מורה ליוגה. מנחה סדנאות ומלווה תהליכים בדרך הטנטרה. מקיים מפגשי ייעוץ והכוונה בתהליכי שינוי וריפוי בעזרת היוגה, הטנטרה ובעזרת כלים נוספים ובניהם מדיטציות, אסאנות, תרגולי נשימה, נשימה מעגלית גשטאלט ועוד. מקיים גם מפגשי יוגה פרטניים בהם ניתן למקד ולבנות תרגול יוגה אישי ומותאם לצרכים, לרצונות ולסביבת החיים באותו הזמן.

חיי בכוכב יאיר ביחד עם בת זוגתי לחיים, שרון וארבעת ילדינו – נגה, עמרי, יהלי ודניאל.

את היוגה פגשתי לראשונה כאשר שרון אהובתי שהתחילה ללמוד ולתרגל כבר בתחילת דרכינו המשותפת, לפני כמעט 20 שנה. המפגשים הראשונים לא היו נעימים במיוחד…אני בזמנו הייתי בשיא ריצת הקריירה שלי בחברת הייטק שגדלה במהירות רבה. עסקתי בניהול פרויקטים מורכבים ו"רוחניות" הייתה רחוקה ממני מאוד. העיסוק ה"רוחני" נראה לי כמו בזבוז זמן ולא הייתי מוכן אפילו לקחת חלק בשיחה בנושא…

כאבי גב היו אז חלק בלתי נפרד מחיי כמו גם "עיקצוצים" לאורך רגל ימין. את "בעיית הגב"  שלי גיליתי בסוף השירות הצבאי כאשר נקבע לי פרופיל 31 והוטלו עלי 3 איסורים: 1. לא לסחוב יותר מ חמש ק"ג 2. לא לעמוד יותר מחמש דקות 3. לא ללכת יותר מחמש ק"מ. לאחר השחרור מהצבא בדקתי שוב את הגב ופניתי לקבל חוות דעת רפואית נוספת. הבנתי שישנם פתרונות כירורגים מורכבים ומיד גם הבנתי שאין לי עניין בהם, בחרתי שלא לעשות כלום. פעלתי לפי ההנחיות שקיבלתי עם הורדת הפרופיל –  ובשל רגישות וכאב גם לא התכופפתי לפנים בכלל. והיה לי טוב…

בסביבות גיל 35 כאשר נגה, ביתי הבכורה כבר בת 5, הבנתי שאני לא יכול להרים אותה מבלי לשלם על כך בכאב ומיד. הבנתי שיש לי בעיה והתעורר בי רצון עז ליצור שינוי. חזרתי להתאמן בספורט הילדות שלי – שחייה. קמתי ב 5 בבוקר, 3-5 פעמים בשבוע ויצאתי לשחות. הרגשה טובה לא אחרה לבוא. הרגשתי חזק יותר ובריא יותר אבל הגב נשאר כשהיה. לפעמים אפילו נדמה היה לי שהכאב גדל אחרי השחייה.

ב 2006 אהובתי רשמה אותי על דעת עצמה לקבוצת יוגה למתחילים עם המורה שלה, עיקמתי פרצוף אבל הלכתי לשיעור הראשון. בערב של אותו היום, שכבתי במיטה עם תחושות מופלאות בכל הגוף ובפרט במקומות שלא ידעתי שיתכן ויהיה בהם תחושות. למחרת היום חשתי בהתכווצויות שרירים שלא ידעתי את קיומם.. ובקיצור התאהבתי. עם הזמן החלפתי את השחייה בתרגול יוגה. כעבור כשנתיים נעלמו להם כאבי הגב ואיתם גם ה"עיקצוצים" לאורך רגל ימין.

דרך תרגול היוגה ולפי תחושות הגוף שעלו בי, עלה בי חשד שהיוגה משפיעה ביותר מקומות מאשר רק הגוף. החלטתי להעמיק וללמוד. יצאתי לקורס מורים של מורי האהוב שמעון בן אבי והיוגה הפכה לי לדרך חיים. לתוך התרגול שלי התווספו גם תרגולי מדיטציה ותרגולי נשימה. אורח חיי החל להשתנות.

ב 2008 פגשתי, ביחד עם שרון את הטנטרה בפעם הראשונה. היינו זוג צעיר, אחרי 8 שנים וארבע לידות. את מרבית שעות היום ביליתי בעבודה הרחק מהבית, מהזוגיות והמשפחה. הזוגיות שלנו אז כללה שני אנשים עייפים מאוד ולא כל כך מסופקים. תקשורת מאתגרת עם הרבה טענות והרבה מאוד רגשות עצורים.

בדרך הטנטרה הצלחנו לשוב להיפגש באהבה. להתקלף ולחשוף "אני" אמיתי ואוטנטי, כזה שמאפשר לראות אחד את השני באור. להיזכר בסיבות שבגללן אנו ביחד מלכתחילה ולבחור בהן שוב, בכל פעם מחדש. את דרך הטנטרה למדתי ממורי סוואמי דווהן סוג’יי אשר פיתח את שיטת מארג (מיניות, אהבה, רגש, מין), טראפיה בדרך הטנטרה.

רואה את עצמי כתלמיד, הולך בדרך. דרך של חקירה, של שאלת שאלות, של התעוררות ומודעות. ממשיך כל יום לתרגל וללמוד ממוריי, מתלמידיי ואהוביי. מאמין בכל ליבי שאם רק נוכל לשנות את נקודת המבט האישית שלנו, נוכל להביא שינוי לקיום כולו.