מורה ליוגה, מסטר רייקי, מוסמכת תטא הילינג, מנחה ומלווה קבוצות ופרטיים בתהליכים אישיים ותהליכי ריפוי בדרך היוגה, הטנטרה ושלל כלים  נוספים הכוללים קלפי טארות, קערות טיבטיות, קריסטלים, תנועה, משחק ואהבה שאינה תלויה בדבר.

את דרכי בעולם התחלתי כרקדנית. הורי זיהו את הנטייה שלי לתנועתיות וכבר מגיל 3 התחלתי לרקוד… הריקוד היה כל עולמי. בגיל 10 התחלתי לרקוד במסגרת מקצועית ויום-יומית. למדתי במגמת מחול ורקדתי באופן קבוע בלהקת בת – דור. הריקוד המשיך איתי גם בצבא וגם לאחר השחרור באקדמיה למוסיקה ומחול. בתחילת שנות העשרים לחיי, בעקבות פריצת דיסק חמורה הגעתי לפרשת דרכים. לא יכולתי יותר לרקוד הנתיב בו הלכתי נחסם.

במקביל לפעולות שיקום וריפוי שונות (כירופרקטיקה, דיקור, פלנדקרייז, שיטת פאולה) נרשמתי ללימודים סטודיו למשחק ע"ש ניסן נתיב ויצאתי למסע מרתק של שלוש שנים. פיתחתי יכולות שלא ידעתי כי קיימות בי, למדתי את עצמי דרך אינסוף חוויות אישיות וקבוצתיות. מצאתי דרך והלכתי בה בשמחה ועדיין מידי זמן מה כאב הגב היה משבית אותי ושולח אותי למנוחה..

את דרכי ביוגה התחלתי עם הריוני הראשון כאשר פגשתי את מורתי היפה, רותי פולדן. רותי הייתה עבורי נהר של אור, היא לימדה יוגה נשית והייתה ממקימי ארגון "כורעות ללדת" וממקימות דיאדה.   לאחר חזרתה ללונדון, הבנתי שעלי להמשיך ולהעמיק בדרך. כך פגשתי את מורי ורבי, שמעון בן-אבי (מבכירי המורים לאשטנגה ויניאסה בארצינו). סיימתי קורס מורים ליוגה בשנת 2004 ומאז הלימוד נמשך ונמשך..

הוראת היוגה הפכה לחלק משמעותי בחיי. מיד לאחר סיום הקורס וכאשר בנינו את ביתנו בכוכב יאיר התעקשתי על כך שיכלול גם סטודיו ליוגה. לימוד והוראת היוגה התרחשו במגביל לצמיחה גדולה מאוד בחיי – פגשתי והתחתנתי עם בן זוגי, יוחאי. ילדתי 4 ילדים והשתחררתי מבעיית הגב. תרגול היוגה אפשר התרחבות מתמדת ביחד עם חיבור לקרקע ולבסוף הביא גם את הריפוי המיוחל לגב.

את הטנטרה פגשתי ביחד עם יוחאי לאחר שנולד בנינו הרביעי והחיים היו עמוסים. יוחאי עבד קשה והרבה בטיסות לחול, ואני עם ארבעה ילדים והבית. נוצר מרחק, הרבה שגרות מעייפות והרבה אזורים אפורים… הטנטרה לימדה אותנו לשוב ולהביט בעניים אל תוך הנשמה, להיפגש, להתאהב ולאהוב. עולם חדש, מאפשר ומלמד נחשף בפני. אני, נלהבת ונרגשת פוסעת וחוקרת בתוכו ובתוכי.

לאורך השנים, פעמים רבות מצאתי את עצמי בפגישות אחת על אחת, פגישות מרפאות שהחיים זימנו לי. הבנתי שיש בתוכי קריאה חזקה לטפל ולעזור לאנשים סביבי לראות את האור, את השלמות שבנו, בכל אחת ואחד, בכל רגע ובכל מצב. בשמחה רבה החזרתי עצמי ללימודים פעם נוספת וכיום אני בעיצומם של לימודי פסיכותרפיה בגישה אנתרופוסופית. הדרך ממשיכה.

אני מאמינה שהיוגה היא דרך לשחרור מסבל ובלבול הקיים לרוב. יש בי געגוע ותשוקה לחיים משוחררים מסבל וכאב, מידיעה ואי-ידיעה. דרך מפגש בין אנשים, בין כוחות מנוגדים שיוצרים את השלם שאנו. מפגש עם דעות, עם הפחד והכאב. מפגש גם עם השקט. מפגש עם מי שאנחנו. מתוך המפגש גם לימוד ותרגול של פעולה הבאה מתוך השקט. פעולה שכזו תביא ביחד איתה אושר, שקט, שביעות רצון, אחדות עם הקיום ותחושת אהבה אין-סופית עם הבורא והבריאה כולה.